הטמעת פתרונות VDI, לא מה שחשבתם…

 

היי..שמי איציק רייך ואני עובד בחברת EMC בתור ראש צוות טכני לוירטואליזציה.

במסגרת עבודתי אני מייעץ ללקוחות איך לעשות את הקפיצה (המאוד גדולה) בין התשתית הקיימת שלהם לעבר הענן הפרטי, בפוסט היום אני הולך להתמקד בנושא שנדמה שהוא הכי חם בשנה הזאת (ועוד יתחמם יותר בשנה הבאה) Virtual Desktops.

כשארגון בינוני ומעלה מתחיל לחשוב על פרויקט כזה, מיד עולים אסוציאציות של "איך עושים אריזה לכל האפליקציות" אבל מעטים נותנים מחשבה לנושא אולי הכי מסובך בסביבות VDI והוא איך עושים Sizing למארז האחסון שיענה על הצרכים המאוד דינמיים של סביבות תחנות העבודה של המשתמשים…

בואו נתחיל בחידון קטן:

IOPS = מספר פקודות קריאה + כתיבה + אחרים לשניה.

נגיד שכל Hard Disk מקומי של מחשב נייד מסוגל לספק 100 IOPS.

אם אני רוצה להפוך 1000 תחנות עבודה כאלו לוירטואליות באמצעות פתרון VDI,

החישוב יהיה 1000 X 100 IOPS = 100,000 IOPS , נכון?

לא !

טוב, בואו נסבך קצת יותר את העסק, נגיד שיש לי 1000 משתמשים במשרד, הרי לא כל עובד מוציא 100 IOPS (ובטח לא באותו זמן), חלק מהעובדים עובדים רק עם Outlook, חלק מהעובדים עובדים עם Internet Explorer , חלק עם אפליקציות וידאו..

עכשיו, אני רוצה לסבך לעצמי את החיים קצת יותר מכיוון שרוב הארגונים ממנפים את המעבר ל VDI בשביל מיגרציה מ Windows XP (כן כן, אני יודע מה אתם חושבים) ל Windows 7.

ובהנחת היסוד שלי = windows xp צורך בערך 10 IOPS ו Windows 7 יכול לצרוך אפילו 40-60 IOPS (תודה מיקרוסופט..) אז מה עושים????????

ובכן, ישנם כמה פתרונות, הפתרון הכי טוב הוא להריץ תוכנות כמו VMware Capacity Planner

http://www.vmware.com/products/capacity-planner או LiquidwareLabs Startusphere

http://www.liquidwarelabs.com/products/stratusphere.asp בשביל לבדוק כמה משאבים

כלמשתמש באמת צורך.

דוגמא לדו"ח ש startusphere מוציא – בהחלט מוצר מדהים!

השלב הבא, הוא להשתמש במסמכי Best Practices של VMware לגבי איך להריץ Windows 7 כ Master Image (ביטול services לא חיוניים וכ"ו) –

ניתן להוריד את המסמכים מ: http://www.vmware.com/resources/techresources/10157

או עוד מסמך שלנו ב EMC

ftp://ftp.documentum.com/Whitepapers/Solutions/View/h8043-windows-virtual-desktop-view-wp.pdf

אגב, כלל אצבע הוא שאם לדוגמא תחנת XP שדגמתם צורכת 10 IOPS, אתם צריכים לרבע את הסכום, כלומר 40 IOPS.

הלאה, באיזה סוגי דיסקים נשתמש במארז האכסון:

אם מארז האכסון שלכם אינו תומך ב Storage Tiering או FAST CACHE.

הפתרון הטוב ביותר הוא לשים את ה Master Image(s) על דיסקים מסוג SSD שאמנם

עולים הרבה יותר מדיסקים מסוג Fiber או SAS / SATA אבל מספקים מהירות גישה מדהימה ובטכנולוגית VMware VIEW 4.5 אנו משתמשים ב Linked Clones כלומר כל התחנות שאנו משכפלים משמשים בשטח מזערי שלמעשה פונה ל Master Image וע"י כך אנו חוסכים בשטח אחסון גדול מאוד!!!

השלב הבא הוא לשים את המידע האישי של המשתמשים על דיסקים מסוג SATA ואף להריץ compression על ה NFS SHARES (לא כל מארז אכסון תומך בזה..)

עוד טכנולוגיות שיכולות לעזור משמעותית בפתרון כזה הם:

EMC FAST & FAST CACHE:

טכנולוגית FAST VP מניידת את הנתונים (ברמת ה block) לדיסקים יותר מהירים או יותר איטיים, למשל

משתמש עם תחנה שלא עובדת בטכנולוגיות linked clone כלומר persistent שיושבת על דיסקים מסוג SATA ובין השעה 1-3 בצהריים מריצה פעולה שדורשת פעילות דיסקים מהירים מאוד (למשל Video Rendering) תדע להעביר רק את המידע שנדרש לדיסקים מסוג SSD ואח"כ לחזור ל SATA.. בעזרת טכנולוגיה זו אנו לא צריכים להערך ל "שעת השיא" של כל תחנה מראש – מה שייקר מאוד את הפתרון אלא לספק מאגר של דיסקים מהירים, בינוניים ואיטיים שיודע לנייד את עצמו בצורה אוטומאטית (ושוב ברמת ה block level ולא את כל ה Lun או את כל התחנה הוירטואלית..)

הטכנולוגיה האחרונה ואולי החשובה מכל במערכות VDI של VMware היא EMC FAST CACHE, הטכנולוגיה כשמה כן היא, היא מעבירה את הבלוקים ה "חמים" של המידע ל CACHE של מארז האחסון ולמעשה כשאני משתמש ב Linked Clone המערכת יודעת לזהות שכל המשתמשים פונים לאותם בלוקים שמייצגים את ה Master Image ומשרתת אותם מה CACHE של מארז האחסון (חסכון אדיר בדיסקים ו IOPS), ישנם מגוון Use Cases בהם הטכנלוגיה הזאת באה לידי ביטוי כגון :

Boot Storm, Anti Virus Scanning וכ"ו

הנה מארז האכסון לפני ואחרי השימוש ב FAST CACHE:

לפני:

אחרי השימוש ב FAST CACHE: